הכרעת דין בתיק ת"פ 17079-05-11 - פסקדין

רקע

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו שני אישומים.

האישום השני עניינו עבירה של הפרת הוראה חוקית. על פי עובדות כתב האשום, ביום 26.8.10 ניתנה החלטה על ידי בית משפט השלום בירושלים, במסגרתה נאסר על הנאשם להמצא בתחומי העיר ירושלים למשך 3 חודשים. חרף זאת, ביום 30.8.12 שהה הנאשם בעיר.

הנאשם הודה באישום זה ועל כן אני מרשיע אותו בהפרת הוראת חוקית, עבירה על 287(א) לחוק העונשין.

האישום הראשון עניינו עבירה של תקיפת עובד ציבור. על פי כתב האשום, ביום 23.8.10 היה הנאשם עצור והובא אל בית משפט השלום בירושלים לשם דיון. הנאשם הוחזק אותה העת בחדר המפגש בין עורכי דין ועצורים (להלן: החדר). מדובר בחדר קטן מאוד ולו חלון הפונה למסדרון. בעת שהיה הנאשם בחדר, הורה לו הסוהר ראובן מאיר (להלן: הסוהר) לסגור את חלון החדר והנאשם סרב ולאחר מכן טרק את החלון על ידו של הסוהר.

בשל כך, מיוחסת לנאשם עבירה של תקיפה עובד ציבור, עבירה על סעיף 382(א) לחוק העונשין.

המחלוקת בין הצדדים

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת היסוד הנפשי אשר התקיים אצל הנאשם. אין מחלוקת, כי הנאשם אכן התווכח עם הסוהר והתנגד לסגירת החלון, ולאחר מכן סגר את החלון בכח. כמו כן, אין מחלוקת כי בשל סגירת החלון נפצע הסוהר.

לשיטת המאשימה, הנאשם סגר את החלון בכוונה לפגוע בידו של הסוהר, או לכל הפחות תוך אדישות או פזיזות לאפשרות שיפגע בידו.

לטענת הנאשם, סגירת החלון לא היתה מכוונת לפגוע בסוהר, אלא היתה תגובה אינסטיקטיבית לכך שקודם לסגירת החלון על ידי הנאשם, הסוהר סגר את החלון ופגע בידו של הנאשם.

ראיות הצדדים

הערה מקדימה: החלון המדובר הוא חלון הזזה ולו שתי כנפיים, אשר שתיהן ניתנות להסטה לשני הצדדים, כך שניתן לפתוח את החלון מצדו הימני או השמאלי. הסוהר התיחס לתנועה אותה עשה הנאשם כאל סגירה של החלון. באמרתו במשטרה (ת/1) התיחס הנאשם לתנועה אותה עשה כאל פתיחה של החלון ובעדותו בפני התיחס אליה כאל סגירה של החלון. לנוכח העובדה כי מדובר על תנועה של הסטה של חלון ההזזה, אינני רואה כי יש בכך סתירה. כפי שאפרט בהמשך, קביעתי היא, כי הנאשם הסיט את החלון לאחר שהסוהר סגר אותו, כך שהנאשם פתח את החלון.

עדות הסוהר ראובן מאיר

לדברי הסוהר, הנאשם שהה בחדר המפגש, שכן היה בהפרדה מעצורים אחרים. בהיותו בחדר המפגש, הוציא הנאשם ראשו מהחלון, התגרה בחוקרת משטרה אשר היתה במקום וצעק לבני משפחתו. בשל כך, הסוהר הורה לנאשם לסגור את חלון חדר המפגש. הנאשם סרב בצורה תקפנית ואמר לסוהר "מי אתה בכלל" ואז הסוהר סגר את החלון בעצמו. הנאשם מיד הסיט את החלון בעצמה ופתח אותו. החלון פגע באצבעות ידו של הסוהר, אשר נפצע כתוצאה מכך.

עדות הסוהרת שירן אדרי

העדה תארה את הארוע בצורה דומה לזו שתיאר אותו הסוהר מאיר ראובן. לדבריה היה ויכוח בין הנאשם לסוהר סביב נושא סגירת החלון. במהלך הויכוח, הסוהר סגר את החלון והנאשם פתח אותו וטרק את החלון על אצבעות ידו של הסוהר.

על פי דברי העדה בהודעתה במשטרה (ת/7), לאחר הארוע הנאשם הוצא על ידי הסוהרים מחדר המפגש ושם המשיך להתחצף לסוהרים ואמר "הוא (הסוהר י.מ.) לא יסגור לי את החלון, אין לי אויר", אך לא התנצל בפני הסוהר.

עדות הנאשם

לשיטתו של הנאשם, הארוע קרה בשגגה. הנאשם אישר באופן מינורי כי היה ויכוח בינו ובין הסוהר עקב הוראת הסוהר כי יסגור את החלון. במהלך הויכוח הסוהר סגר את החלון והחלון פגע באצבעו של הנאשם. בשל הפגיעה, הנאשם עשה תנועה אינסטיקטיבית בידו, על מנת לפתוח את החלון, וכך נפגע הסוהר. הנאשם טען כי ביקש להתנצל בפני הסוהר, ומכאן ניתן ללמוד כי לא היתה לו כל כוונה לפגוע בסוהר.